מוסדות נירים י"ם בע"מ נ' הכט

החלטה

מונחת בפני התנגדות לביצוע שטר חוב. בשטר החוב התחייב המבקש לשלם סך של 122,000 ₪, אך בבקשה לביצועו תובעת המשיבה תשלום סך של 47,000 ₪ בלבד. לבקשה לביצוע צורפו הסכמי הלוואה מיום 16.7.09 ומיום 29.11.09 וכן נספחים בכתב יד וצילומי המחאות בחתימת המבקש.

תמצית ההתנגדות

לטענת המבקש שטר החוב ניתן כבטוחה להחזר הלוואות, אשר נטל המבקש מהמשיבה. בסך הכל, טוען המבקש, ניטלו על ידו מהמשיבה שתי הלוואות: האחת ביום 16.7.09 בסך 12,000 ₪ והשנייה ביום 29.11.09 בסך 11,000 ₪. ההלוואות ניטלו בשיקים ובכסף מזומן ובסך הכל ניטלו הלוואות בסך 23,000 ₪. מסכומי הלוואות אלו פרע המבקש סך של 15,000 ₪ ונותר חייב 8,000 ₪. בחקירתו, הסביר המבקש כי לא פרע את הסכום בו הוא מודה בשל מצוקה כלכלית. בהתאם לגרסה זו מעלה המבקש את טענות ההגנה הבאות:

מאחר ובסך הכל ניטלו הלוואות בסך כולל של 23,000 ₪, אשר מתוכם נפרע סך של 15,000 ₪, הרי יתרת חובו של המבקש עומד על 8,000 ₪ בלבד ולא כנקוב בבקשה לביצוע. הסכומים הנקובים בהסכמי ההלוואה ואשר מבטאים את ההלוואות אשר ניתנו לו הינם סכומים שקריים, אשר נרשמו רק לשם מתן חוקיות לריבית אשר גבתה המשיבה.

שטר החוב והסכמי ההלוואה אשר צורפו לבקשה מהווים תרמית ועבירה על חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993, שכן לא נמסרו לו העתקי המסמכים עד להגשת הבקשה לביצוע השטר.

הריבית הנקובה בהסכמי ההלוואה בשיעור 17% ו- 19% לשנה הינה ריבית בלתי חוקית, החורגת מהריבית המקסימאלית המותרת בחוק. מעבר לכך, אם משווים את סכומי ההחזר להלוואה אשר ניתנה בפועל בסך 23,000 ₪ בלבד, הרי שהריבית בפועל הינה ריבית בלתי חוקית בשיעור 135% לשנה. לפיכך, יש לחייב את המבקש בתשלום הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה בלבד.

המבקש נחקר על תצהירו והצדדים סיכומו טענותיהם בעל פה.

דיון

ראשית לכל יש לדחות את הבקשה ככל שהיא מתייחסת לסכומי החוב בהם מודה המבקש, בסך 8,000 ₪, כאשר גם לגרסת המבקש סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין. הדיון בהתנגדות יתייחס איפה רק לסכומים העולים על סכום זה.

מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי בשלב זה של דיון בהתנגדות לביצוע שטר עול ההוכחה המוטל על המבקש מצומצם. המבקש איננו נדרש בשלב זה להראות כיצד יוכיח את גרסתו ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקש או את סיכויי הצלחתו בתיק העיקרי. די לו למבקש בשלב זה להראות כי יש בידיו טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית הבקשה לביצוע השטר. מאידך, חייב המבקש להיכבד ולפרט את טענותיו. טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן.

במהלך חקירתו הנגדית עמד המבקש על טענתו כי בפועל ניתנו לו הלוואות בסך כולל של 23,000 ₪ ולא כנקוב בהסכמי ההלוואות. המבקש אף הסביר כי פעל מתוך מצוקה ולכן הסכים לחתום על מסמכים למרות שלא שיקפו את העובדות כהוותן. אכן, קשה היא טענת המבקש שכן היא מגלמת טענות בדבר תרמית אשר משיתה עליו עול הוכחה גדול אף יותר, אך בשלב זה אין בודקים כיצד יוכיח המבקש טענותיו.

טענות המבקש אם כן, לא הופרכו בחקירתו ולא נתבררו כהגנת בדים. ברי כי באם יוכיח המבקש כי קבל בפועל סכומים השונים מאלו הנקובים בהסכמים תידחה הבקשה לביצוע השטר.

אף על טענתו כי לא קבל את הסכמי ההלוואה וכי הינו רואה חלק מהמסמכים המוצגים לו לראשונה – עמד המבקש בחקירתו. סעיפים 3 ו- 4 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993, קובעים את חובת הגילוי החלה על מלווה ואת הסנקציה במקרה שחובה זו לא קוימה. גם לטענה זו, באם תוכח, עלולה להיות נפקות ביחס להיקף חובות המבקש והריבית אשר יש לחייבו.

טענתו השלישית של המבקש, בדבר שיעור הריבית, למעשה נגזרת מטענתו בדבר היקף ההלוואה אשר ניתנה לו בפועל.

אני סבור איפה כי יש מקום לתת למבקש רשות להגן. לטענת המשיבה יש להתנות הרשות להגן בהפקדת ערובה. אף שטענות המבקש קשות להוכחה, אין אלו טענות כה דחוקות המצדיקות התנייה שכזו.

במצב זה הנני מורה כדלהלן:

בכל הנוגע לסך של 8,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 29.11.09, הבקשה נדחית והמשיבה רשאית להמשיך בהליכים לגביית סכום זה.

בכל הנוגע ליתרת החוב הנתבע ניתנת למבקש רשות להתגונן בטענות המפורטות לעיל.

הדיון יתקיים בפסים של סדר דין מהיר. בתוך 45 יום יגיש המבקש תצהירי עדות ראשית מטעמו וכן תצהיר גילוי מסמכים אליו יצורפו כל המסמכים הרלוונטיים. בתוך 45 יום מיום קבלת תצהירי המבקש תגיש המשיבה תצהירי עדות ראשית מטעמה וגם לתצהיריה תצרף המשיבה תצהיר גילוי מסמכים וכל מסמך רלוונטי.